למה מחממי האמבטיה שלכם נהרסים (ואיך אנחנו מתקנים זאת)
חדרי האמבטיה הם סביבה קשה מאוד עבור מכשירי אלקטרוניקה – ברגע אחד יש שם אדים עבים, וברגע הבא חום עז.
לגבי מחממי קיר באמצעות קרינת אינפרא-אדום, יש נקודה אחת שבה המחממים נהרסים כמעט תמיד: המקום בו החוט מחובר לרכיב החימום. אם החיבור אינו מושלם, לחות חודרת לתוך המחממים. כשזה קורה, החומר המבודד נשרף עד שהוא הופך לפחם. אז נוצר מעגל קצר… ואז המחממים כבר לא עובדים.
הבעיה עם חומרי אטימה “זולים”
רוב המחממים הזולים משתמשים בחומרי אטימה פשוטים או בסיליקון בעל טמפרטורת עבודה נמוכה. זה עובד לזמן מה, אך לא לאורך זמן.
הבעיה היא שזכוכית הקוורץ והחוטים הנחושתיים אינם מתרחבים באותו קצב כשהם מתחממים. ככל שהמחממים מתחממים יותר, הם נדחפים זה מזה, ונוצרת פער זעיר ביניהם.
אנחנו עושים זאת אחרת – אנחנו משתמשים בחומרי אטימה איכותיים שמתרחבים יחד עם הזכוכית. כך החיבור לא נשבר כשמפעילים את המחממים. בלי זה, החומר המבודד נכנס למצב של התכווצות, החוטים נוגעים זה בזה, וזו כבר בעיה.
הפרטים “בלתי נראים”
אי אפשר לראות את החלק הזה, אך זה המקום בו מתבצע העבודה האמיתית.
במפעלים זולים, פשוט מזרימים חומר אטימה וזהו. אנחנו, לעומת זאת, משתמשים בשאיבת אוויר כדי להוציא את כל בועות האוויר. למה? כי בועות אוויר אלו קולטות חום, ויוצרות “נקודות חם” שגורמות להתבלות מהירה של החוטים.
אנחנו גם לא משתמשים בחוטים רגילים – אנחנו משתמשים בחוטים עשויים פלואורופולימרים או סיבי זכוכית. PVC רגיל הוא כישלון במקרה זה – הוא נמס ונוטף כבר לאחר מספר שעות של שימוש אינטנסיבי. החומרים שלנו עומדים בחום וממשיכים לעבוד.
האם זה שווה את העלות הנוספת?
שימו לב – שימוש בחומרי אטימה איכותיים ובשיטות שאיבה מורכבות יותר גורם לעלייה בעלות המחממים. אך זה מונע את הבעיות שנוצרות לאחר כמה חודשים של שימוש במחממים זולים. זו ההבדל בין מחממים שעובדים כראוי, לבין מחממים שגורמים לנפילת המפסק מיד כשהחדר נהיה חם.
טיפ קטן: ודאו שהחוטים בקיר שלכם יכולים לעמוד בעומס החשמלי המקסימלי. אין טעם שהמעגל החשמלי יתחמם יותר מדי, לפני שהמחממים בכלל מספיקים לחמם את החדר.