למה אנו מכניסים את החיממים שלנו לתנאי חום ולחות קיצוניים
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, שינויים קיצוניים בטמפרטורה, ולחות גבוהה כל הזמן. אם החיממה לא תוכננה במיוחד לתנאים אלה, החוסמים שלה יקרסו, הלחות תחדור לחוטים, והמכשיר פשוט לא יעבוד יותר.
אנו לא אוהבים לנחש – לכן אנו מבצעים בדיקות של חשיפה לחום ולחות קיצוניים. בעצם, אנו מנסים לגרום לכישלון המכשיר לפני שהוא מגיע אליכם הביתה.
הבעיה עם הלחות
רוב המנורות האלה משתמשות בזכוכית קוורץ ובחוטי הלוגן. הזכוכית לא בעייתית – היא אוהבת חום. אבל החלקים האחרים של המכשיר? אלו הם החלקים החלשים. אדי המים ערמומיים – הם מוצאים את הפער הקטן ביותר במבנה המכשיר וחודרים פנימה. כשהם נמצאים בפנים, הם מתחילים לפגוע בחיבורים של המכשיר. זה יוצר נקודות חום והתנגדות חשמלית. בדרך כלל, זה מוביל לכיבוי המכשיר. זו לא דרך טובה להתחיל את הבוקר.
איך אנו בודקים את המכשירים
אנו שם את המכשירים בתאי אקלים, ומגדילים את החום והלחות במשך ימים רבים. אנו לא מחפשים תוצאות “חיוביות” – אנו מחפשים כישלונות. אנו מעמיסים לחץ על החוסמים של המכשיר עד שהם נפגעים. אנו בודקים את הבידוד ואת החוטים החשמליים, כדי לראות אם יש שינויים. אם אפילו חלק קטן מהמכשירים נכשל בבדיקות, אנו לא רק “מתקנים” אותם – אנו משנים את עיצוב החוסמים וחוזרים לתהליך העיצוב מחדש.
הקושי
הבעיה היא שחיסום אמיתי מפני מים דורש שימוש בחומרים עבים יותר. כדי למנוע חדירת אדים, עלינו להשתמש בחומרים חזקים יותר. זה אומר שהחיממה לא תהיה הכי דקה בשוק. אתם מפסידים קצת מהמראה ה“אלגנטי” של המכשיר. אבל אתם מקבלים חיממה שאכן תעבוד גם בחודש ינואר. אנו מעדיפים מכשיר שהוא קצת יותר גדול, אך עדיין עובד בצורה אמינה, על פני מכשיר דק שנהרס לאחר שישה חודשים. עבורנו, זו בחירה ברורה.